צילומהיר בע"מ נ' תדמית ועוד ואח'

החלטה

1.המבקשים עותרים לביטול פסק הדין אשר ניתן כנגדם, בהעדר הגנה, ביום 03.05.10.

כתב התביעה הוגש ביום 18.11.09 לתשלום 100,000 ₪ פיצוי והשבה בגין הפרת הסכם לרכישת מכונה בתחום הדפוס.

פסק הדין ניתן על סמך אישורי מסירה של דואר ישראל מיום 09.03.10 ו-16.03.00 למען החברה ולמען הפרטי של המבקש.

בבקשה למתן פסק דין צויין כי ממועד הגשת התביעה שולם סך של 50,000 ₪.

2.לטענת המבקשים יש לבטל את פסק הדין מכמה טעמים מצטברים, ראשית נטען כי לא צורפו הזמנות לדין לאישור המסירה ולפיכך לא ידע המבקש את המועד בו עליו להתגונן.

עוד נטען כי סמוך לאחר קבלת כתב התביעה יצא המבקש לחו"ל וסבר כי נותר לו זמן להתגונן.

לגופו של עניין מפרטת הבקשה טענות הגנה בדבר הפרת המשיבה את ההסכם וכן את התנהלות מנהליה אשר הובילה את המבקש לעתור ולקבל צו למניעת הטרדה מאימת.

לשיטת המבקשים נוצרו נסיבות אשר מנעו את המשך ההתקשרות בין הצדדים.

3.לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה אני מורה על ביטול פסק הדין כמבוקש.

הלכה היא כי בית המשפט יעדיף דיון לגופו של עניין על פני קיום פסק דין אשר ניתן בהעדר הגנה.

באשר לסיכוי הגנה, הרכיב החשוב ובעל המשקל הגדול יותר בשיקול הדעת בביטול פסק דין, הצביעו המבקשים על סיכוי הגנה.

לא ניתן לקבוע בשלב זה מי מהצדדים הפר את הסכם המכר והאם ראוי להעניק למבקשים את הפיצוי לו עתרו במיוחד שעה שעיון בכתב התביעה מגלה כי לא פורטה כראוי העילה בעניין שיעור הפיצוי. קל וחומר כי למבקש עצמו סיכויי הגנה כנגד חבותו האישית.

שעה שהתשלום מכח ההסכם בסך 50,000 ₪ הועבר רק בספטמבר 2009 והושב בדצמבר 2009, לא ניתן לקבוע בשלב זה כי התנהלות המבקשים הייתה חסר תום לב או לא סבירה וכי הצדיקה הגשת תביעה כבר ביום 18.11.09.

4.באשר לסיבה בגינה לא התגוננו המבקשים, מאחר והמשיב לא הציג אישור מסירה אישית בו מפורטים פרטי ההליך וכתבי בית הדין שצורפו, לא ניתן לסתור הטענה כי לא צורפו הזמנות לדין לכתב התביעה.

לחילופין, גם אם נפל מחדל בהתנהלות המבקש, הצביע הוא על סיבה סבירה בגינה לא התגונן.

יובהר כי די לו למבקש ביטול פסק דין כי יצביע על סיבה, ולו דחוקה, מדוע לא התגונן.

בנסיבות המתוארות, גם אם נפל מחדל, לא זכאית המשיבה לפסיקת הוצאות בשלב זה נוכח אי הבהירות ביחס לתום ליבה ואופן התנהלות מנהלה טרם הגשת התביעה.

5.לאור האמור לעיל, אני מורה על ביטול פסק הדין כמבוקש.

אין צו להוצאות.